למיזמים מבטיחים דרושים: משקיעים רציניים ופוליטיקאים בעלי חזון.

חדשות לבקרים אנו שומעים על רפורמה כלכלית, שינוי מבני במשק, סוף המיתון וצמיחה מואצת ועוד ועוד. אלא מה? ברוב המקרים בזמן שעובר בין הכותרת היומית לבין הביצוע בשטח הרעיונות (טובים ככל שיהיו) מתמוססים להם. בתקופה זו של צמיחה (5% – 3% במצטבר שנתי על פי נתוני בנק ישראל), בכל זאת ייתכן וראוי להיזכר ולשקול כמה מן הרעיונות הבאים (חלקם היו יוזמות חקיקה אשר לא הבשילו), ואפילו לנסות וליישמם בטרם הבחירות הבאות:

• יצירת מסגרת חקיקתית אשר תאפשר לחברות פרטיות להנפיק אג”ח, הנושא תשואה מובטחת ע”י המדינה. לא לכולם, לחברות אשר תעמודנה בקריטריונים אשר ייקבעו ע”י המדינה לשם קבלת מעמד “לווה מאושר”. כאשר מנגנון הפיקוח יבצע את הסינון הדרוש בטרם מתן אישור לחברה, הסיכון שהמדינה תיטול על עצמה ימוזער ולמגזר הפרטי תהיה אלטרנטיבת מימון אטרקטיבית.

• עידוד עובדים להפריש 1% משכרם להשקעה בקרנות אשר תשקענה בחברות הייטק, ביוטק או חברות תעשייתיות מוטות ייצוא. החזר הקרן יהיה מובטח ע”י המדינה. המשקיע יוכל למשוך את כספו מן הקרן לאחר תקופה של 10 שנים תוך תשלום מס מופחת, נאמר 50% מן המס אשר היה עליו לשלם לו היה מקבל כספים אלו כהכנסת עבודה. לאחר תקופה של 15 שנים, יוכל המשקיע למשוך את כספו בתשלום מס מופחת עוד יותר, נאמר בשיעור של 10%. קרנות אלו תהיינה מחוייבות להשקיע את מירב כספן בחברות אשר תעמודנה בתנאים שייקבעו ודמי הניהול יוגבלו ל 1% מהיקף הקרן לשנה או סכום אשר לא יעלה על תקרה אשר תיקבע בחוק. בהערכה גסה, כמה כסף יהיה זמין לעידוד השקעות הון בצורה זו?

• מתן אישור לקרנות פנסיה וקופות גמל לבצע השקעות ריאליות בתנאי שיאמצו כללים לבחינת ההשקעה אשר אינם פחותים בנוקשותם מכללי קרן קלפרס האמריקאית.

• מתן הטבות משמעותיות למשקיעים זרים בתחומי המיסוי אולם ללא מתן הגנות ו/או מענקים מתקציבה של המדינה לשם כך, כפי שנהוג כיום.

• מציאת דרכים מושכלות, לתעל הון שחור אל תוך המערכת העסקית תוך גביית מס מופחת ו”יישור קו” עם בעלי ההון הללו. סביר להניח כי יוזמה כזו תניב גבייה עמוקה הרבה יותר ותעלה לקופת המדינה פחות מנסיונות האכיפה הקיימים כיום.

סוד גלוי הוא כי תמריצים מתאימים מעודדים פעילות. תוצאותיה של פעילות עסקית מוגברת, על אחת כמה וכמה בענפים המוגדרים כבעלי חשיבות לאומית, יכולות בהחלט להוות מנוע צמיחה אשר אכן ימשוך אחריו את מרבית המשק. לעניין זה, די להציץ לכיוון אסיה (סינגפור וסין כשתי דוגמאות נבחרות) ולהבין שהכל בעצם נתון בידינו.