“הוא עדיין זכאי” זכויות שכיר לקבלן עצמאי? (חלק ב’)

עד כה, המונח “קבלן עצמאי”, סימן לכל מעביד כי ההתקשרות שעל הפרק, שונה באופן מהותי מן ההתקשרות שבינו לבין עובד מן השורה, אשר עימו בחר המעביד לכונן יחסי עובד-מעביד. החסרון העיקרי שבהעסקת קבלן עצמאי היה עודף העלות אשר היה על מזמין העבודה (לענייננו המעביד) לשלם לקבלן, לעומת העסקת עובד מן השורה לביצוע אותה העבודה. יחד עם זאת, היתרונות הגלומים בהעסקת קבלן עצמאי היו רבים. ההתקשרות עם הקבלן היתה לצורך ביצוע עבודה ספציפית, הקבלן לא היה “עובד” של המעביד והמעביד יכול היה לסיים התקשרותו עם הקבלן בכל עת. המעביד לא היה חייב בתשלומי ביטוח לאומי וכיו’ בגין הקבלן או עובדיו וככלל היחסים בין הצדדים בהתקשרות מסוג זו, היו פשוטים הרבה יותר מאשר יצירת יחסי עובד – מעביד.

ד”ר גדרון – ההלכה

אחד היתרונות בהעסקת קבלן עצמאי היתה העדר הצורך לשלם לקבלן פיצויי פיטורין בעת סיום ההתקשרות עימו. בית הדין לעבודה הכיר בשוני שבין קבלן עצמאי לעובד ונקט בגישה, כי משבחר אדם להיות מועסק כעצמאי ולא כעובד מן המניין (על כלל הזכויות והחובות הכרוכות בכך), לא יכול היה עובד שכזה לדרוש בדיעבד זכויות אשר מוקנות מכח חוקי עבודה לעובדים ולא לקבלנים עצמאיים. בנוסף, בית הדין ניסה למנוע מצב בו יהנה העובד פעם אחת מתשלום גבוה בצורה משמעותית כקבלן עצמאי ולאחר מכן, יהנה מתשלום פיצויי פיטורין מידי אותו מעביד. ההלכה המובילה לעניין זה, נקבעה בפס”ד גדרון [1] בו נקבע כי לא יכול עובד להנות משני העולמות, דהיינו, או שההתייחסות אליו היא כאל שכיר של המעביד על כל המשתמע מכך, או שהינו עצמאי. במידה ולמרות סיכום מוקדם של הצדדים כי העובד הינו עצמאי, קבע בית הדין כי העובד הינו שכיר של המעביד הזכאי לפיצויי פיטורין, זכאי המעביד לקבל החזר של הסכומים אשר שולמו ביתר לעובד ע”י המעביד, כקבלן עצמאי.

לאחר פס”ד גדרון, נהוג היה לציין בהסכמים עם קבלנים עצמאיים, כי במידה וייקבע במועד עתידי כי בין הקבלן למעביד שררו יחסי עובד - מעביד, יחזיר העובד לידי המעביד את הסכומים אשר קיבל מעבר לתשלום השכר אותו היה מקבל מידי המעביד, כעובד מן המנין.

תחילתה של תקופה חדשה?

בעת האחרונה[2], ניתן ע”י בית הדין הארצי לעבודה פס”ד אשר כמעט ומרוקן את הלכת גדרון מתוכנה. למעשה, בית הדין קובע בצורה כמעט חד משמעית, כי קבלן עצמאי אשר קיבל תשלום גבוה יותר מידי מזמין העבודה ובדיעבד התברר כי בין המזמין לקבלן שררו יחסי עובד – מעביד, אשר בגין סיומם זכאי הקבלן לתשלום פיצויי פיטורין, קבלן שכזה אינו מחוייב להשיב למעביד כל תשלום שהוא ואכן זכאי לקבל מן המעביד, גם פיצויי פיטורין.

סיפור המעשה נגע לרתך, אשר ענה למודעת דרושים בעיתון אשר התפרסמה מטעם חברת מ.ש.ב. הנדסת קירור למיזוג אוויר (1965) בע”מ. בין החברה לרתך סוכם כי האחרון יועסק כקבלן עצמאי של החברה לצורך ביצוע עבודות בתחום מקצועו, ובשל היותו קבלן עצמאי, שילמה החברה לרתך שכר הגבוה בכ 40%  מן השכר המקובל בחברה לתפקיד מסוג זה.

מהות היחסים

הנקודה הראשונה אשר יש בה עניין בפס”ד זה, נוגעת לעובדה כי בית הדין בדק לעומק את יחסי הצדדים ע”מ לקבוע את טיבם, למרות שמהות היחסים הוגדרה בין הצדדים כיחסי מזמין - קבלן עצמאי. למרות זאת, בית הדין פסק כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד – מעביד.

בית הדין קבע, כי למרות שלמועסק יש עסק עצמאי משל עצמו, אשר בו הוא מבצע עבודות נוספות מעבר לעבודה עבור המזמין, ולכאורה בשל כך עליו להיחשב כקבלן עצמאי, ייתכנו מקרים בהם כמות העבודות אשר מבצע העובד כעצמאי עבור גופים אחרים, איננה מהותית ולכן העובד לא ייחשב כקבלן עצמאי.

מכאן, המשיך בית הדין וקבע, כי לא בכל מקרה בו יתברר כי קבלן עצמאי הינו למעשה עובדו של המזמין, זכאי המזמין/מעביד להחזר כספים אשר שולמו לקבלן ולא היו משתלמים לו באם היה מוגדר כעובד מן המנין. עוד קבע בית הדין, כי התחשיב של דמי ההודעה המוקדמת ופיצויי הפיטורים להם זכאי העובד, צריך שייחושבו ע”פ השכר אותו היה מקבל העובד באם היה מוגדר כעובד מן המנין ולא מתחיל עבודתו כקבלן עצמאי.

מדיניות של הרתעה

מדיניות בית הדין, הינה כי יש להרתיע מעסיקים מעריכת הסכמים עם עובדים כקבלן עצמאי. ההנחה המנחה מדיניות זו של בית הדין היא כי יש למנוע מקרים בהם ישללו מעובדים זכויותיהם בשל היותם מועסקים כעצמאיים, גם אם מערכת יחסים זו אינה משקפת נכונה את מהות היחסים בין הצדדים. בית הדין קבע את הכלל כי במקום בו בית הדין מוצא מקום להתערב במוסכם בין שני הצדדים וקובע כי מהות היחסים האמיתיים אשר נוצרו בין הצדדים הינם יחסים עובד – מעביד (ובעצם מסווג מחדש את מעמדו של הקבלן העצמאי למעמד של עובד מן המניין), אין לבצע השבה של כספים אשר שולמו ביתר על ידי המעביד ל”קבלן העצמאי”.

יחד עם זאת, בית הדין מצא לנכון לציין כי ישנם מספר חריגים לכלל האמור.  באם התשלום אשר נקבע לעובד כ”עצמאי” הינו גבוה בצורה משמעותית מן השכר אשר היה מקבל כ”עובד”, אזי במידה ובית הדין יתערב בסיווג מערכת היחסים בין הצדדים, יהיה זכאי המעביד להשבת כספים אשר שולמו ביתר.  ההגיון מאחורי קביעה זו היא כי ה”קבלן העצמאי” אינו יוצא נפסד מסיווגו ככזה, כיוון שהתשלום אשר קיבל מן המעביד, מגלם בתוכו את הטבות חוקי המגן אשר היה זכאי להם באם היה מוגדר כ “עובד”.

חריג נוסף, מתייחס למקרה בו ה”קבלן העצמאי” דרש לקבל תשלומים כעצמאי מן המעביד. במקרה כזה, דורש בית הדין לוודא כי אכן הדרישה למעמד של עצמאי באה מצידו של העובד וכי הוא עמד על כך שאופן ההתקשרות יהיה של קבלן עצמאי מול מזמין, על כל המשתמע מכך.

הגישה המנחה את בית הדין לעבודה, גורסת כי יש לדאוג לאינטרסים הלגיטימיים של העובדים. בית הדין, רוצה למנוע מצב בו מעביד ינסה לנצל את כוחו היחסי מול עובדיו ולהעסיקם כעצמאיים וע”י כך לגרוע מהם זכויות, אשר להן היו זכאים, באם היו עובדים מן המניין.  יחד עם זאת, גישה זו עלולה ליצור עיוותים בהם מעביד מזמין עבודה מקבלן עצמאי בכוונה כי כזה יהיה טיב היחסים, ולבסוף מתברר לו כי בעצם ה”קבלן העצמאי” סווג כעובד מן המניין.

ומה הפתרון?

על מנת לנסות ולהימנע ממצב בו המעביד מחוייב בתשלום הפרשות סוציאליות ותשלומים הנובעים מחוקי המגן, במקרים כמתואר לעיל, יש להשתדל ולהקפיד כי כל התקשרות עם קבלן עצמאי תהיה ערוכה בזהירות הראויה, יובהר כי הדרישה להעסקה כעצמאי נבעה מן הקבלן עצמו וכן יהיה בהסכם סעיף השבה. לסיום, יש להדגיש כי השתלשלות אירועם שכזו, לא תחול במקרים בהם הקבלן העצמאי הינו חברה אשר מעסיקה עובדים בעצמה. השאלות האמורות, מתעוררות בדרך כלל כאשר מדובר בעוסק יחיד הפועל כעצמאי. ולסיום, לא נותר אלא להרהר שוב בדבריו של הנשיא ברק בפס”ד סרוסי: “מובנו של הדיבור ‘עובד’ ו ‘מעביד’ משתנה ע”פ הקשרו, והקשרו נקבע ע”פ תכליתו”.[3]


[1] ד”ר בנימין גדרון נ’ מ”י והקרן חקידום ופיתוח שירותי רווחה, דב”ע מו/128-3

[2] יוסף טויטו נ’ מ.ש.ב. הנדסת קירור למיזוג אוויר (1965) בע”מ, עע 300267/98.

[3] דנג”צ 4601/95 – חי יוסף סרוסי נ’ בית הדין הארצי לעבודה.

 

Share

כל המידע הנכלל באתר זה, הינו בבחינת מידע כללי בלבד ואינו בגדר חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מוסמך. אין להסתמך על המידע המתפרסם כאן בקבלת החלטות ו/או לשם נקיטת צעדים בעלי השלכות כלכליות ו/או אחרות, ללא התייעצות נוספת עם בעלי מקצוע מתאימים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, מאמרים, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.