מי מכר את הסחורה שלי?

המקרה שיתואר כאן, בוודאי יישמע מוכר לחלק מן הקוראים, וחלקם וודאי חוו מקרה דומה, בצורה זו או אחרת. נציג של חברה מסוימת, סיכם עם בעל עסק אשר חיסל עסקיו, כי ירכוש ממנו מספר פריטים מתוך הנכסים אשר בעל העסק העמיד למכירה. העסקה הייתה כדאית ביותר לרוכש שכן תנאי העסקה גילמו הנחה של כ 50% ממחיר השוק לפריטים, בשל מכירת החיסול. הרוכש רשם המחאה לפקודת המוכר והללו סיכמו כי יתאמו מועד להעברת הפריטים שנרכשו.

עסקה טובה

הרוכש הרגיש כי מזלו שיחק לו וכי העסקה שעשה הייתה טובה ושירתה היטב את מטרות החברה. לאחר מספר ימים, משלא הצליח הרוכש לתאם עם המוכר מועד לנטילת הפריטים, התקשר המוכר אל הרוכש והודיע לו כי לצערו, מכר את כל הפריטים שהיו ברשותו (כולל אלו שנמכרו לרוכש) לצד שלישי ולכן לא יוכל לספק את הסחורה. המוכר ביקש להחזיר לרוכש את ההמחאה אשר לא נפדתה ולהביע את צערו.

מצב זה, לא היה לטובתו של הרוכש כלל ועיקר ממספר טעמים, ראשית, הנזק אשר נגרם לו בשל ביטול העסקה היה ניכר (עלות הפריטים החליפיים תהיה גבוהה בכ 50% מערכם בעסקה שתתבטל), בנוסף, החברה הסתמכה על מועד אספקה מתוכנן (מספר ימים) ובשל העיכובים הנוספים עד לאיתור פריטים חלופיים, תספוג נזקים נוספים.

מה עושים?

בסיטואציה אשר תוארה כאן, סביר להניח כי המוכר ניהל מו”מ עם הצד השלישי עוד בטרם החל במו”מ עם הרוכש, וכיוון שמו”מ זה לא התקדם יפה סיכם מה שסיכם עם הרוכש. או אז, הגיע לסיכום טוב יותר עם הצד השלישי (לאחר שכרת הסכם מחייב עם הרוכש אשר לא ידע כלל על קיום מו”מ אחר), ולכן התעלם מן החוזה עם הרוכש ומכר את הסחורה לצד השלישי.  מבלי להיכנס לפירוט יתר, חוק החוזים (חלק כללי) תשל”ג – 1973 קובע באופן עקרוני כי מציע רשאי לחזור בו מהצעה שהציע, בהודעה לצד השני, כל עוד שהודעת החזרה נמסרה לצד השני לפני שהלה הביע את הסכמתו לעסקה (הודעת קיבול). בנוסף, סעיף עיקרי בחוק החוזים הינו ס’ 12 אשר עוסק בתום לב במו”מ. ע”פ דין, מו”מ יש לנהל בדרך מקובלת ובתום לב (מפאת קוצר היריעה, לא ניכנס לדיון כרגע האם ישנה סתירה פנימית בהגדרה זו). גם הפרת החוזה כפי שתוארה כאן וגם ניהול מו”מ ל”סגירתו” שלא בתום לב, מהווים עילת תביעה ע”פ חוק.

חוק המכר תשכ”ח – 1968 מפרט את חיובי המוכר והקונה בעסקת מכר וקובע כי הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו של הנכס, אלא אם הסכימו הצדדים על דרך אחרת או על מועד אחר להעברת הבעלות. לענייננו, ייתכן כי טרם עברה הבעלות בפריטים כי לא התבצעה מסירה לידי הרוכש, אולם כיוון שעל הרוכש היה לבוא ולקחתם, ניתן לטעון כי הבעלות בסחורה עברה וכי המוכר הפך לשומר חינם (ע”פ הקבוע בחוק השומרים תשכ”ז 1967). גם מקרה כזה, מהווה עילת תביעה  עבור הרוכש, כיוון שהמוכר מכר סחורה אשר בה לא היתה לו בעלות  ואשר היה עליו לשמור בעבור הרוכש.

פיצוי חוזי

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל”א ? 1970, מונה את התרופות אשר להן זכאי הצד הנפגע מהפרת חוזה. בנסיבות כפי שתוארו עד כה, בין היתר זכאי הנפגע לדרוש אכיפת ביצוע החוזה (דהיינו ביהמ”ש יחייב את המוכר לספק את הסחורה אשר נמכרה) ובמקרים אחרים יהיה זכאי הרוכש לפיצוי בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה (במקרה זה הפער בין מחיר הפריטים למחיר אשר ייאלץ לשלם בעבורם בעסקה הבאה וכן הנזקים בשל העיכוב באספקת הפריטים), גם ללא צורך בהוכחת נזק. לעיתים, גם במקרה של אכיפת החוזה ע”י בית המשפט, ייתכן והרוכש יזכה לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לו בשל העיכוב במסירת הסחורה שנרכשה.

צעדים משפטיים

לצורך יישום זכויות אלו, פתוחות בפני הרוכש מספר אפשרויות. הראשונה היא פניה לביהמ”ש בבקשה לצו מניעה, אשר ימנע מן המוכר להוציא את הפריטים מרשותו ולספקם לצד השלישי, עד אשר יתברר העניין בביהמ”ש. פעולה זו לבדה, יכולה “לשכנע” את המוכר למלא אחר ההסכם המקורי, על מנת לחסוך לעצמו את ההוצאות והטרחה הכרוכה בהקפאת המצב לתקופה לא קצרה.

בנוסף, יכול הרוכש להגיש תביעה לביהמ”ש בעילת הפרת חוזה ולדרוש פיצוי בגין נזקיו (זאת במקרה בו הסחורה הועברה כבר לידי הצד השלישי).

אפשרות נוספת היא כי הרוכש יבקש מביהמ”ש לחייב את המוכר לספק לו פריטים זהים באותו המחיר, ובנסיבות מסוימות, ייעתר ביהמ”ש לבקשה זו.

כמובן, בטרם נקיטת צעדים משפטיים יש לבחון עלות מול תועלת. לא כל עסקה שנתבטלה מצדיקה את העלות הכלכלית הכרוכה בנקיטת צעדים משפטיים כפי שפורט. ויש לזכור גם את אפשרות הפשרה. ניתן לשלב בין הגשת בקשה לסעדים משפטיים ובין מו”מ לפתרון הבעיה בדרך של פשרה עם המוכר, כך שלפחות חלק מן ההפסד יכוסה על ידו. לא תמיד ניתן כמובן להשיג את הפתרון האופטימלי עבור שני הצדדים, אבל כדאי לנסות.

     לסיכום יש לזכור, כי אמצעים משפטיים יכולים להיות לעזר רב גם במצבים בהם לעיתים נדמה כי “אין מה לעשות”, צריך רק לדעת מה לעשות, מתי וכיצד.

Share

כל המידע הנכלל באתר זה, הינו בבחינת מידע כללי בלבד ואינו בגדר חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מוסמך. אין להסתמך על המידע המתפרסם כאן בקבלת החלטות ו/או לשם נקיטת צעדים בעלי השלכות כלכליות ו/או אחרות, ללא התייעצות נוספת עם בעלי מקצוע מתאימים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.