לא אחת, משווים הקמת מיזם חדש עם שותפים, לנישואים. בהתחלה (כמו בירח הדבש), הכל נפלא והרמוני. ישנה הבנה וראייה משותפת של המטרות והדרך וכל צד בטוח שהשני מבין מה מצופה ממנו. לא אחת, כמו במערכת זוגית, מגלים הצדדים עד מהרה את הפער שבין הציפיות למציאות. התוכנית העסקית לא בדיוק מתאימה לתנאי השוק, קשיים שלא נצפו מראש מתגלים, בעיות דורשות פתרונות, מסגרת התקציב נפרצה מזמן וצריך “להביא כסף מהבית”, “קבלת החלטות משותפת” או “החלטות פה אחד” מתבררות כקבלת החלטות השותף הדומיננטי ע”י שאר השותפים, ועוד כיד הדמיון הטובה. ככלל אצבע ומנסיונם של יזמים, כל מצב ביש שלא הוכן לו פתרון, מתרחש. בשלב הזה, מתחילים החיכוכים בין הצדדים: מי תרם מה וכמה; מי צריך להוסיף לתרומתו למיזם (בין בכסף או בסיוע) ומחלקו של מי צריך לגרוע כי “הוא לא עושה כלום ורק אנחנו עובדים כאן”; מתחילים לחפש “חלופות” ומכאן ועד לפירוק החבילה קצרה הדרך.
בכדי למנוע עימותים מיותרים אשר גוזלים זמן ומשאבים יקרים מן השותפים ומן המיזם, רצוי (מחוייב המציאות למעשה) לנסח, לפני תחילת הפעילות המשותפת, הסכם מייסדים או “הסכם שותפות”. ההסכם יתאר באופן כללי את המיזם ומטרותיו, חובות וזכויות הצדדים, מימון, מהות היחסים בין השותפים השונים, אופן חלוקת ההכנסות או הרווחים, ניהול (כולל מינוי מנהלים ודירקטורים), זכויות וטו, הכנסת שותפים נוספים, גיוס הון נוסף, רכישת ציוד ועוד. בנוסף, הסכם אשר נוסח כהלכה, יכלול גם מנגנוני הגנה במקרה שבו אחד מן השותפים מעוניין לעזוב ולהגשים את ייעודו במקום אחר. רצוי גם לחשוב, בין היתר, על נושאים כמו אי תחרות, שמירה על סודות עסקיים, במבי (לא העופר מן הסרטים המצויירים), ערבויות וכו’.
למרות שמיותר לציין זאת, יש לזכור כי אין תחליף לייעוץ מקצועי בשלבים הראשוניים, על מנת לדאוג לכך כי המבנה המשפטי של המיזם והסכם המייסדים, ייעשו כהלכה. טעויות אשר נעשות בשלבים הראשוניים, מתבררות כיקרות מאד בהמשך הדרך.
רוצים לדעת עוד?