המעמד מחייב? אחריות דירקטורים בחברות

סוד גלוי הוא, כי הכלכלה העולמית נמצאת בשפל אשר כמותו לא ראתה מזה זמן רב. ידוע גם, כי בתקופות שפל שכאלו, בעת הצטמצמות הפעילות העסקית, מתרבות גם התביעות המשפטיות כנגד דירקטורים ונושאי משרה אחרים. במסגרת מאבקי כינוס נכסים, פירוק חברות ופשיטות רגל, מוצאים עצמם נושאי משרה, לא אחת, נלחמים על מעמדם וכבודם בבתי המשפט. בהתייחס לחשיבות הנושא, ננצל מאמר זה על מנת לסקור בקצרה את הנקודות העיקריות אשר אליהן על הדירקטורים, מנכ”לים וכל מנהל אחר הכפוף במישרין למנכ”ל (כולם מוגדרים כנושאי משרה ע”פ החוק), לשים לב, בעת מילוי תפקידיהם.

חובות כלליות של הדירקטורים

על דירקטוריון החברה מוטלת החובה להגדיר את מדיניותה של החברה ולפקח על מנכ”ל החברה, בעת מילוי תפקידיו וחובותיו. על הדירקטוריון לדאוג להכנתם ואישורם של הדוחות הכספיים של החברה, בטרם יוצגו לבעלי המניות. יש להדגיש, כי חלק מסמכויות הדירקטוריון, ע”פ חוק, אינן ניתנות כיום להאצלה כדוגמת קביעת מדיניות כללית לחברה, חלוקת רווחים, הענקת אופציות ואישור דוחותיה הכספיים של החברה.

חובות אימון   

על נושא המשרה מוטלת החובה לנהוג בתום לב ולטובת האינטרסים של החברה. חובה זו דורשת מנושא המשרה, שלא לנהוג בצורה אשר עלולה ליצור ניגוד אינטרסים בינו ובין החברה ובין ענייניו הפרטיים לבין עסקי החברה. דוגמא לפוטנציאל ניגוד עניינים שכזה, ניתן למצוא במצב בו מנהל קרן השקעות (אשר השקיעה בחברה), יושב כחבר בדירקטוריון באחת מחברות הפורטפוליו. על נושא המשרה, חל האיסור להתחרות בעסקי החברה וכן חל עליו האיסור לנצל לטובתו האישית כל הזדמנות עסקית אשר הוצגה בפני החברה, ע”מ ליצור לעצמו טובת הנאה אישית או טובת הנאה לכל אדם אחר. על נושא המשרה חלה החובה למסור לחברה כל מידע וניירת הנוגעת לעסקיה, במידה והללו הגיעו לידיו במסגרת תפקידו בחברה.

חובת הזהירות           

חובת הזהירות מוגדרת כחובה שלא לנהוג ברשלנות. בנסיבות העניין, מעשים או מחדלים של דירקטורים, אשר דירקטור סביר היה עושה או נמנע מלעשות בנסיבות דומות, מהווים את אמת המידה לבחינתה של התנהגות רשלנית של דירקטור. רשלנות קיימת גם במקרה בו אדם בעל סמכות מקצועית אינו מפעיל את מיטב כישוריו ואינו נוהג בזהירות הנדרשת בנסיבות העניין, כאשר בעל סמכות מקצועית סביר, בנסיבות דומות, היה נוהג אחרת. חוק החברות, דורש מן הדירקטור למלא את תפקידו במיומנות ובשקידה ראויה.  כחלק ממילוי תפקידו כאמור, נדרש הדירקטור לנקוט באמצעים סבירים, על מנת להשיג מידע הנוגע לכדאיות כל פעולה הקשורה לחברה ומובאת לאישורו, וכן מידע הנוגע לכל החלטה אשר מתקבלת על ידו, במסגרת תפקידו.  מעבר לכך, החוק מצפה מן הדירקטור להשיג כל מידע אחר, אשר הינו בעל חשיבות לגבי כל עניין הנדון. יחד עם זאת, יש לזכור כי הכלל המנחה הינו כלל שיקול הדעת העסקי. דהיינו, באם דירקטור נקט בכל האמצעים הדרושים להשגת מידע רלבנטי, ביצע את הבדיקות הנדרשות והפעיל שיקול דעת בהחלטתו, אשר התברר בסופו של דבר כמוטעה, סביר להניח כי לא יחוב כלפי החברה בשל תוצאות החלטתו.

מערכת היחסים בין הדירקטור לבין החברה           

מערכת היחסים, בין הדירקטור לבין החברה, הינה חוזית במהותה. גם בהעדר מסמך בכתב המעיד על תנאי ההתקשרות שבין הדירקטור לחברה, מובנים אל תוך ההתקשרות האמורה כל דרישות החוק  לעניין חובות הדירקטור כלפי החברה. יחד עם זאת, אין לראות בדירקטור עובד של החברה, אשר מתוקף תפקידו כדירקטור, קיימים בינו לבין החברה יחסי עובד – מעביד.

סנקציות פליליות           

במקרים מסויימים, הפרת חובות האימון אשר הדירקטור חב לחברה יכולה לגרור סנקציות פליליות. רשימה אשר אינה ממצה כוללת: גניבת נכס מנכסי החברה, זיוף מסמכים בכוונה להונות, רישום כוזב במסמכי החברה, פגיעה במזיד ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה, אי גילוי מידע מהותי לציבור או פרסום מידע מטעה והפרת חובת אמונים אשר גרמה נזק לחברה. דוגמאות פרקטיות לעניין זה ניתן למצוא בחברות בהן מנכים משכר העובדים תשלומי חובה, אך לא מעבירים תשלומים אלה לידי רשויות המס, ניכוי תשלומי גמל וביטוחים משכר העובדים ואי העברתם לחברות הביטוח וכו’.

אספקט אחר אשר עלול לגרור סנקציות פליליות, הינו נושא השימוש במידע פנים. ע”פ חוק ניירות ערך, נושא המשרה בחברה הוא “איש פנים” (כהגדרתו בחוק) וככזה, חל עליו איסור לעשות שימוש במידע הנחשב מידע פנים, הן לצרכיו האישיים והן לשם העברתו לצדדים שלישיים.

מיזוגים

אישור מיזוגה של חברה, הינו נושא הטומן בחובו פוטנציאל לאחריות נושא המשרה. על דירקטוריון חברה מתמזגת, חלה החובה לבחון האם בנסיבות הקיימות ובמידה סבירה, תוכל החברה המתמזגת לעמוד בכלל חבויותיה. באם המסקנה היא כי קיים חשש סביר ליכולתה של החברה לעמוד בחבויותיה כאמור, על דירקטוריון לא לאשר את המיזוג המתוכנן. בנוסף, כל אחד מן הדירקטורים המאשרים מיזוג כאמור, חייבים להיזהר לבל יהיו, ולו למראית עין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידם כדירקטורים בחברה, לבין תפקידים או עיסוקים אחרים (לדוגמא דירקטור אשר הינו גם בעל מניות בחברה).

הצעות רכש    

דירקטוריון של חברה אשר נמסרה לה הצעת רכש, יכול להביע דעתו בפני בעלי המניות בקשר לכדאיותה של הצעת הרכש או לחילופין יכול שלא לומר דבר. באם בוחר הדירקטוריון לשתוק, עליו לנמק מדוע. באם בחר הדירקטוריון לחוות דעה, הדירקטורים, בעת מתן חוו”ד שכזו, כפופים לכל חובותיהם לחברה, מתוקף תפקידם כדירקטורים. נושא משרה בחברת מטרה כאמור, אשר בתוקף תפקידו מבצע פעולה אשר מטרתה סיכול הצעת הרכש או פגיעה ביכולת המציע לזכות בהצעתו,  עשוי לחוב בפיצוי הן למציע והן לבעלי מניות חברת המטרה, בגין הנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה ממעשיו, אלא אם נהג בתום לב והיתה לו סיבה סבירה להניח כי פעולותיו היו לטובת ענייניה של החברה.

פירוק

נושא משרה עשוי לחוב באחריות אישית בשל פעולותיה של החברה, לפני ותוך כדי הליך פירוקה.  מנקודה זו, מעשים אשר נראו הכרחיים על מנת לסייע לחברה בעת משבר או להצילה, עלולים לקבל פרשנות שונה בתכלית בעת פירוק. על הדירקטורים לשים לב לפעולות הננקטות בעת משבר בחברה לרבות נושא העדפת נושים, אי העברת ניכויי חובה לידי רשויות המס, חשיפת החברה לסיכון לא סביר ועוד.

זכויות הדירקטורים      

חוק החברות העניק לדירקטורים מספר זכויות, אשר באות לסייע להם בעת מילוי תפקידם. הדירקטור רשאי (בנסיבות מסוימות) לבחון את מסמכי החברה ולקבל העתק ממסכים כאמור וכן רשאי הדירקטור לבדוק את נכסיה של החברה. במקרים מסוימים, זכאים הדירקטורים לשכור יועצים חיצוניים אשר יסייעו להם במלאכתם, וכן יבצעו בדיקות נוספות לבקשת הדירקטורים, באם הדירקטורים חשים כי יועציה של החברה, אינם יכולים לבצע מטלות אלו בנסיבות העניין.

שיפוי וביטוח 

חוק החברות אוסר על חברה לפטור נושא משרה בה, מאחריות הנובעת מהפרת חובות האימון שלו לחברה. יחד עם זאת, רשאית החברה לפטור נושא משרה מאחריותו לחברה בשל הפרת חובת הזהירות, וכן יכולה החברה לבטח את נושא המשרה לעניין זה, בכפוף לדרישות החוק. יש לציין כי נושא שיפוי נושאי המשרה, צריך שיצויין בתקנון החברה במפורש. כיון שהמדובר בעסקה עם “בעל ענין” נדרש אישור אסיפה כללית, ואין די באישור מועצת המנהלים. החברה רשאית לבטח את חבותו של נושא משרה (באמצעות רכישת ביטוח אחריות בעבורו), כנגד הפרת חובת הזהירות אותה הוא חב לחברה ובגין הטלת חבות כספית על נושא המשרה, לטובת צדדים שלישיים. החברה רשאית לשפות את נושא המשרה, בגין חבויות או הוצאות, הקשורות במעשים או פעולות אשר ביצע במסגרת תפקידו כנושא משרה בחברה, במגבלות מסוימות.

יש להדגיש כי הוראות חוק החברות הנוגעות לביטוח ושיפוי נושאי משרה, הנן מחייבות ולא ניתן להתעלם מהן. כל הוראה בתקנון החברה, הסותרת את החוק לעניין זה הינה בטלה. החוק אף קובע, כי כל התחייבות של החברה לבטח או לשפות את נושא המשרה, בגין חבויות הנובעות מהפרת חובות האימון שלו לחברה, הינן בטלות בעיקרן. כמו כן, קובע החוק כי בעצם קבלת התחייבות לשיפוי או ביטוח מן החברה, מפר  נושא המשרה את חובות האימון אשר הוא חב על פי חוק לחברה.

Share

כל המידע הנכלל באתר זה, הינו בבחינת מידע כללי בלבד ואינו בגדר חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מוסמך. אין להסתמך על המידע המתפרסם כאן בקבלת החלטות ו/או לשם נקיטת צעדים בעלי השלכות כלכליות ו/או אחרות, ללא התייעצות נוספת עם בעלי מקצוע מתאימים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.